האתר להפצת תורת מו"ר צדיק יסוד עולם הגאון המקובל

הרב נסים פרץ זצוק"ל

מייסד וראש מוסדות התורה בית-אל בני ברק

פרשת מצורע - תיקון הבית

"כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" (ויקרא י"ד, ל"ד). שואל הזוהר בפרשת תזריע דף נ' ע"א "וכי אגר טב הוא?" האם זה השכר הטוב המגיע לאלה שזכו לעלות לארץ? הרב מביא את תשובת הזוהר לשאלה זו ועומד על חשיבות עשיית כל דבר לשם שמיים ובפרט בעת בניית בית חדש או לפני כניסה לדירה חדשה בקניה או בשכירות. כמו כן מסביר הרב את ההבדל בין "הנחת אבן הפינה", "תיקון הבית" ו"חנוכת הבית" וחשיבותם.

צולם בבית המדרש של מוסדות התורה בית-אל בני ברק בשנת תשע"א ע"י רפאל רחמים.

תיקון הבית

"כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה, וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם"[1]. שואל הזוהר[2] איזה שמחה זו שהקדוש ברוך הוא מבשר לנו שכשנבוא לא"י במקום לומר ונתתי לכם בית והון, או ונתתי לכם ארץ טובה ארץ זבת חלב ודבש, במקום זה הוא אומר "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם". איזה שמחה יש בזה?

אומר הזוהר, וכבר העמידו את העניין חברינו[3] ואמרו שהקדוש ברוך הוא מגלה מטמוניות של שבעה עממים. כמו שרש"י מביא בחומש, שאותם השבעה עממים ידעו שעם ישראל עתיד לכבוש את ארץ כנען, ואמרו למה שניתן להם כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות? הלכו וטמנו את זה בקירות. כל פעם שהיו בונים בית היו עושים בקיר כספת נסתרת והכל היה נראה קיר, אף אחד לא יודע איפה המטמוניות. אז יהודי בא הביתה, ומוצא "בָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב, אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ, וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ, כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ"[4]. ואת כל זה הקב"ה נותן לעם ישראל, אבל עדיין לא נתן להם את המטמוניות.

נשאלת השאלה איך יתן להם? "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם". מה עושים בנגע צרעת? מביאים את הכהן, הכהן אומר, לפני שאני בא תפנה את כל הבית, למה? אם הכהן יבוא ויגיד שהבית טמא אז כל הכלים טמאים, לך עכשיו ותכשיר את כל הכלים, מספיק שיש לך בעיה להכשיר את הבית. אז מפנים את כל הכלים. נשאלת השאלה מה זה משנה? אם הבית טמא בנגע צרעת אז כל הבית נטמא! לא, זה לא נטמא עד שהכהן יגיד "טמא", ואם הכהן לא יגיד טמא זה לא טמא. כיוון שהכהן עוד לא בא אז אין פה טומאה. כיוון שנגע צרעת בא על נגעי הדיבור ועל הפגעים של לשון הרע, מצורע = מוציא שם רע[5], לכן באים להראות לאדם כמה חשוב דיבור, להראות מה הדיבור עושה. אם כהן לא אומר "טמא" אז זה לא טמא.

והנה הכהן בא ומסתכל ואומר נגע צרעת היא! אַי, היהודי נבהל. אז מה לעשות? – מה לעשות? תקח איך קוראים למכשיר הזה? – קונגו, תשבור את כל המקום שיש בו צרעת, תשבור את הלבנים, "וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת"[6], אתה צריך לבנות מחדש. כשהוא נותץ את הבית, הוא מרגיש שזה קשה מאד מאד, מה הולך פה? כשהוא שובר במקום אחר זה הולך אחת שתים. פה זה קשה. אבל בסופו של דבר הוא נותץ את הבית והוא מוצא איזה תיבות! כספות מיוחדות! עם כל מיני אבנים טובות ומרגליות, כסף וזהב. כמה הוא מודה לשם שנתן לו צרעת. ונתתי נגע צרעת – כדי לגלות את המטמוניות.

אומר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר, זהו זה? זה כל העניין? חסר לקדוש ברוך הוא דרכים איך להודיע לנו איפה המטמוניות? בשביל זה צריך נגע צרעת? אלא, יש סוד אחר בדבר. "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק"[7]. כשאותם שבעה עממים, היו בונים את הבית, כיוון שהם היו דבוקים והיו אחוזים בטומאה, בעבודה זרה, אז כל פעם שהם היו עושים איזה דבר הם היו עושים לשם יחוד של העבודה זרה שלהם. מזכירים את השם שלו, ואומר אני בונה את הקיר הזה, והלבנה, והטיח, וכל פעולה ופעולה שהוא עושה, הוא אומר את השם של העבודה זרה שלו. אז העבודה הזרה הזו מילאה את כל הבית.

בא יהודי מסכן, גר בתוך כזה בית, הוא עושה ספונג'ה ואז הילדים עוברים נופלים ושוברים את הראש. אחות, דוקטור, אני לא יודע מה קורה בבית הזה. הוא מבשל בסיר, שוכחים, והוא נשרף. כל מה שהוא עושה לא מצליח לו בבית.

מה קורה פה? אומר לו הקדוש ברוך הוא, תראה בני, אני לא נמצא איתך בבית, עיקר מה שרציתי להביא אתכם אל א"י זה כדי שאני אשרה את שכינתי ביניכם. אבל אתה נמצא בבית שרשות אחרת שולטת שם, העבודה זרה של הגוים. אז אם אתה רוצה להטהר, "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם". ואז מה תעשה? תנתוץ את הבית. וכשהוא נותץ את הבית, הוא נותץ גם את העבודה הזרה, את כל הרוח הרעה, את כל הטומאה. ואז הוא בונה את זה מחדש ואומר דא לפולחנא דקודשא בריך הוא (הריני בונה בית זה לעבודת הקב"ה), אה, הוא עושה לשם יחוד של הקדוש ברוך הוא, ואז הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו. אז יוצא שזה עיקר העניין, להשרות שכינתו בתוכנו.

השבוע בא אלי יהודי ואומר, הרב, אני קניתי דירה בשליש מחיר, אמרתי לו למה? איך זכית? אומר לי, לא ידעתי באמת למה זה כל כך בזול, זה וילה עם חצר גינה ושני מפלסים, זה משהו מיוחד. אז הוא אמר, כשבאתי אל השכנים אמרו לי, מה אתה לוקח את הדירה הזאת? לא סתם הוא מכר לך את זה בשליש מחיר, אתה יודע מה קרה פה? מאז שהוא נכנס לא פסקו הצרות. פעם אשתו, פעם הוא, פעם הילד, פעם האוטו וכו', עד שאשתו אמרה לו אדוני, אני לא גרה פה אפילו יום אחד נוסף, אני הולכת לאמא שלי. אם אתה רוצה – תקח דירה אחרת, אם לא – אני לא חוזרת. אתה רוצה להשאר לבד – תשאר פה לבד. כשעשתה לו כאלה דברים, הלך והשכיר דירה פשוטה, גר בה, וחיפש למכור את הדירה בזיל הזול ומכר אותה.

"הוי בונה ביתו בלא צדק". מה קרה כאן? אז אמר לי, אני פוחד, מה שווה שאני אכניס את המשפחה שלי לכאן, אמרתי לו אל תפחד, תעשה תיקון לבית והכל יהיה בסדר, אמרתי לו, אם זה שמכר לך את הדירה היה יודע והיה עושה תיקון, היה מרוויח את הדירה שלו.

מה זה תיקון לבית? אומר ה'קונטרס היחיאלי' לרבי יצחק אלפיה עליו השלום, בעל ה'תענית דיבור' ועוד הרבה דברים שהוא תיקן, הוא אומר שיש 'תיקון לבית' ויש 'חנוכת הבית'. לפני תיקון הבית יש הנחת אבן הפינה, מה הכוונה? הוא אומר שאם אדם למשל לוקח מגרש, ורוצה לבנות עליו בית, מי יודע מה היה במגרש הזה? בכל מגרש בעולם, כיוון שהוא שומם ולא גרים בו אנשים, גרים בו…, בפרט למשל בעיר כמו אלעד, דוגמה, שהיה מקום עזוב וגם אף פעם לא גרו שם, והלכו לבנות, קורה הרבה צרות שם, למה? היה צריך לעשות תיקון גדול למקום עצמו, לקרקע. אז זה הנחת אבן הפינה. כלומר צריך לחפור עמוק עמוק, ולהגיד כל מיני פסוקים ועוד כל מיני סגולות שעושים. ואז לפחות עכשיו הקרקע מוכנה.

עכשיו אתה בונה. מצד הקרקע אפשר. ובבניה, אולי אתה מכוון לשם שמים, אבל הקבלן מה הוא מכוון? כל שכן הפועלים שהוא מביא, מאיפה הוא מביא אותם? מי הם? מה הם עושים שם? מה הם מדברים בכל פעולה ופעולה שהם עושים? לכן, לפחות כשבונים את הדירה שלך, תבוא כל יום, ותגיד כמה פסוקים תגיד "דא לפולחנא דקודשא בריך הוא". תעשה משהו, תלווה את הענין, תקרא תהלים.

אחרי שגמרו לבנות, נותנים לך את המפתחות. לפני שאתה נכנס, לפני שאתה שם מזוזה, תביא עשרה תלמידי חכמים ותגיד להם תעשו לי תיקון לבית, ואם הם לא יודעים אז הם יחפשו מישהו שכן יודע. יש ספר מיוחד שנקרא 'תיקון הבית' והעיקר של תיקון הבית הוא שהעשרה תלמידי חכמים האלה יגידו את פיטום הקטורת שלוש פעמים, ואחרי זה יתפסו ידיים, ויסתובבו בכל הבית ויגידו ויהי נועם ויושב בסתר עליון שבע פעמים, ויעשו שבע הקפות, ויש עוד כמה דברים שצריך להגיד, וזה נקרא 'תיקון הבית'.

עשית תיקון לבית? הרחקת את כל הדברים שנוצרו תוך כדי הבניה ויכולים להזיק לך, ניקית אותם, זה בבחינת 'סור מרע'. עכשיו אתה בא לגור בבית, 'ועשה טוב' – תעשה 'חנוכת הבית', זה כולם עושים. תעשה 'חנוכת הבית', לחנוך את הבית בדברי תורה.

כשמתפללים על אדם, איך מתפללים עליו? לוקחים את השם שלו ועושים עליו אלפא ביתא, נכון? רבינו החיד"א תיקן 'חנוכת הבית', לקח את המילה 'בית' ועשה עליה ראשי תיבות, מסכת ברכות זה אות ב', לומדים מסכת ברכות. אות י' זה יום טוב, מה זה מסכת יום טוב? ביעא, מסכת ביצה. מסכת תמיד זה אות ת'. אז לומדים ראשי תיבות בי"ת ומברכים את בעל הבית שיהיה לך ברכות, שיהיה לך ימים טובים, תמיד. ואז מביאים ברכות, או סעודה, דברי תורה, דברי ברכה.

ל'חנוכת הבית' הוא יכול להביא גם את המשפחה, להביא גם יותר אנשים, אבל ב'תיקון הבית' עיקר השימת לב, לשים לב להביא אנשים שיודעים מה הם לומדים וללמוד את זה בטוב טעם ודעת.

ולא לשכוח עוד דבר. היה אחד שבלי עין רע, הוא היה צריך עשר מזוזות, כלומר עשר מזוזות זה שבעה חדרים לפחות. נכון? צריך שלוש מזוזות בשביל מטבח בשביל כניסה וכו'. אז אמר לי תשיג לי עשר מזוזות בלי להגיד לי מה התקציב שלו. אני אמרתי, לפי הבנין שהוא קונה, לפי החדרים, לפי הריהוט שהוא הכניס, הוא צריך מזוזות כמו שצריך. חברת ביטוח, כן, היא מבטחת את הנכס לפי הערך של הנכס. אז הזמנתי לו מזוזות, לא לקחתי את הכי גבוה, וגם לא את הכי נמוך, מאתיים שקל כל מזוזה. אמר לי מה? אלפיים שקל מזוזות?! כל כך יקר?! אַי אַי אַי, למה לא לקחת מרצפות רגילות והזמנת מרצפות שיש? ולמה לא לקחת ברזים רגילים והזמנת ברזים מפוארים? שם אתה לא אומר "כל כך יקר"! המזוזות זה כל הבית, זה כל ההשקעה, תשקיע. אם היית מביא חברת שמירה כדי לשמור עליך, כמה היית צריך לשלם לה? פה אתה רק שם מזוזה. איזה דבר זה, דווקא כשאדם מגיע למצווה הוא מחפש את הכי זול.

זה כמו שאומרים – הייתה פעם אחת סערה בים וספינה חישבה להישבר ולטבוע. קם אחד ואמר כנראה שהשקית של הציצית והתפילין מכביד על הספינה, נזרוק אותם. תזרוק את עצמך! מה אתה זורק את התפילין? אותו דבר, אדם עושה חליפה לנער בשביל הבר מצווה, משהו מיוחד. ולוקח אולם מפואר, ומזמין אורחים, והוא בעצמו תופר לעצמו חליפה. וכשהוא בא לקנות לו תפילין הוא אומר, לא, לא, זה יקר מדי, יש אולי תפילין יותר בזול? מה העיקר של הבר מצווה? לא תפילין?! אל תעשה בר מצווה באולם, אל תתפור חליפה, אבל תעשה לו תפילין. צריך תמיד להדר בנקודות של השמירה, הנקודות האמיתיות, הרוחניות של האדם.

אז באמת אני רואה שיש בני אדם שיש להם בעיה. היו בדירה אחרת היה להם טוב. נכנסו לדירה חדשה, נהיה להם גרוע יותר. והסיבה זה 'תיקון הבית' ורואים את זה בהרבה מקומות. לפעמים אפילו, איך אומרים, משנה מקום משנה מזל לטובה, השינוי במקום גורם לאדם טובה ולפעמים זה גורם גם ההפך. וצריך לשים לב לנקודה הזו, בפרט אם אדם קונה דירה חדשה – צריך לעשות תיקון לבית הזה.

על דירה ישנה, אפילו על דירה שכורה, יכול להיות שמספיק לעשות 'חנוכת הבית'. אבל אם הוא רואה שיש לו קצת בעיות שיעשה גם 'תיקון הבית'. אחד שאל אותי האם בדירה שכורה גם צריך לעשות 'תיקון הבית'? אמרתי לו, לא, רק 'חנוכת הבית'. ואמר אין לי ילדים וכבר חמש שנים אני נשוי. אמרתי לו אם כן תעשה תיקון. אם אתה לא חושב לעבור ורוצה להשאר שם, תעשה 'תיקון לבית', מי יודע מה יכול לעכב. אז צריך לשים לב לנקודות האלה.

והשם יתברך יעזור שיהיה אדם בונה ביתו בצדק, ואדם יעשה הכל לפולחנא דקודשא בריך הוא, הכל לעבודת השם. השם יעזרנו על דבר כבוד שמו, ויטע בליבנו אהבתו ויראתו, אמן יהי רצון.

 

 

 

[1] ויקרא י"ד ל"ד

[2] תזריע דף נ' ע"א

[3] ויקרא רבה פ' מצורע י"ז ו'

[4] דברים ו' י"א

[5] ויקרא רבה פרשה ט"ז סימן ב'

[6] ויקרא י"ד מ"ה

[7] ירמיהו כ"ב י"ג