דף הבית » חומש במדבר » פרשת כי תצא – מעקה לגגך
פרשת כי תצא - מעקה לגגך
מעקה לגגך
פרשת השבוע 'כי תצא' מלאה מצוות עשה ולא תעשה, מצוות בין אדם למקום, בין אדם לחברו, וביניהם מצוות מעקה. "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ"[1]. דיבר הכתוב בהווה. בתוך הבית יש קירות אז אין חשש של סכנה, אבל בגג – "ועשית מעקה לגגך". מצוות עשה זו יש עליה אפילו ברכה – אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לעשות מעקה, מלשון הפסוק "ועשית מעקה". חוץ ממצות עשה של "ועשית מעקה לגגך" יש בה גם לאו – "ולא תשים דמים בביתך". מה זה לא תשים דמים בביתך? אם בן אדם יפול וימות – אז דמיו עליך, אתה אחראי! לא שמת מעקה.
אבל למה כתוב "כי יפול הנופל ממנו"? למה לא כתוב "כי יפול ממנו"? אומר רש"י בשם הגמרא[2] – "ראוי זה כבר ליפול". מעשיו כבר גרמו לו שהוא נגזר עליו ליפול. אז בעצם הוא אדם מת שעוד הולך, כבר נגזרה עליו מיתה. ומוסיף רש"י "ואעפ"כ לא תגלגל מיתתו על ידך, שמגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב". אתה תעשה מעקה, אם השם רוצה להפיל אותו, הוא יעלה על המעקה ויפול, ואז הדמים לא עליך, אל תהיה הסיבה לכך, וזה הפשט הפשוט של הכתוב.
אומר רבינו ה'בן איש חי', נראה לי בסיעתא דשמיא, פרשה זו תרמוז על מצוות התשובה. לדוגמה, אני אומר, אדם רואה שהנה ראש השנה, יום הדין, מתקרב. הוא אומר אוי ואבוי מה יהיה? יום הדין! אם ימצא אותי במצב שאני נמצא בו, לא ישאר ממני כלום. חייבים להשתנות, חייבים להתחדש, לבנות דרך חדשה, יותר טובה מהדרך שאני בה. לקדם את פני הדין של ראש השנה.
אדם צריך לדעת – העולם לא הפקר, יש דין ויש דיין. בראש השנה נידונים על המחשבה הכי קטנה, אין שום דבר שהולך בלי דין – כולם נידונים בסקירה אחת וכל אחד ואחד לחוד, על כל נקודה ונקודה, מעשה איש ומחשבותיו ודרכיו.
אז מה צריך לעשות? צריך לבנות בית חדש. כשיבוא הדין ויגיד איפה זה שהיה כל השנה פה, והיה במחשבים שלנו וראינו מה הוא היה עושה? יגידו לו – ההוא הלך, הבן אדם הזה הוא חדש, "כי תבנה בית חדש".
ובאמת כשהאדם עושה תשובה – הוא מתחדש, נהיה אדם אחר. כמו שאמר הרמב"ם[3] כשאדם עושה תשובה הוא אומר אחר אני, אני אדם אחר, זה לא אותו אדם שהיה. ההוא היה מתועב לפני השם, וזה אהוב, חביב[4]. אז "כי תבנה בית חדש" רומז על מצוות התשובה.
"ועשית מעקה לגגך" – אדם באמת, מחמת יום הדין, הוא רואה שמשהו יכול לקרות לו. הוא ירא מהעונש. מה אתה יודע מה המעשים האלה שאתה עושה יכולים לגרום? מי יחיה ומי ימות, מי יהיה עני ומי יהיה עשיר, וכל מיני דברים כאלה. אדם, מחמת הפחד, הוא עושה שינוי, אבל יכול להיות שהשינוי הזה הוא רק שינוי זמני. לפעמים אדם מלחץ עושה את עצמו כאילו הוא יותר טוב, אבל הוא עושה את זה רק מאימת יום הדין. אחרי כיפור – חזרה חנה לשחרוריתה[5], הוא חוזר לאותו דבר. למה? הכל זה מכופיא (בכפיה), הוא לוחץ את עצמו שעכשיו יהיה הכל בסדר, לוקח את הכל ושם תחת השטיח, שיראה הכל נקי, הכל מסודר. אבל בעצם, הוא "וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ"[6], הכל נשאר. לכן, ועשית מעקה לגגך. כלומר, אל תעשה תשובה מפחד. אתה עושה עכשיו סתם דברים, אתה רואה שוטר מגיע – אז אתה שם חגורה, רק הוא הולך – אתה מוריד את החגורה. לא. תשב ותחשוב. מה אתה צריך את השוטר שיגיד לך לשים חגורה? חגורה זה בטיחות, זה חשוב מאד.
אומר ה'בן איש חי', "גגך" זה המחשבה, זה הגג של האדם. "ועשית מעקה לגגך" – לך תעשה את התשובה מתוך הכרה והשקפת עולם, מתוך מחשבה והבנה אמיתית, שם תכניס את התשובה, כדי ש"גַּם כִּי יַזְקִין, לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה"[7]. גם אם יעברו הימים של אלול – אתה נשאר בתשובה, אתה מבין שככה צריך להתנהג, וככה צריך להיות. אתה לא לומד תורה בגלל שזה אלול, אתה לומד תורה בגלל שהתורה זה השם, ככה צריך להיות, זה החיים שלנו, איך אפשר בלי זה? אז אתה תתבונן בגג שלך, במחשבה שלך, ותבנה השקפת עולם חדשה, אמיתית, שתעמוד לימים רבים.
ועוד, כפשוטו, "ועשית מעקה" – גדרים, סייגים. אדם שעושה תשובה, כיוון שהוא כבר נכשל בפעמים הקודמות, "כי יפול הנופל", הוא כבר היה שמה, הוא כבר נפל כמה פעמים, אז בקלי קלות יכול לחזור, חזרה חנה לשחרוריתה[8]. אפילו שעשית באמת תשובה אמיתית, אבל סוף כל סוף, עדיין הטבעים, ועדיין הרשימו נמצאים בך, ועבירה גוררת עבירה, ואתה בקלי קלות יכול לחזור למה שהיית. אז מה אתה צריך לעשות? גדרים וסייגים.
דוגמה למשל, אדם שנכשל בראיות אסורות, בכל מיני עניינים של עריות. מזמינים אותו לאיזה חתונה, והוא יודע מה יש שמה, מה יראה? השם ירחם, אין מחיצה, אין נשים וגברים לחוד, כולם באים בצורה לא צנועה, אז מה אתה הולך לשם? "ועשית מעקה לגגך"! תגיד מזל טוב יום קודם, או אחרי, תלך אליו, תתן לו את הצ'ק, תתנצל, תגיד לא הרגשתי טוב. באמת לא הרגשת טוב לבוא לשם. אפשר להרגיש טוב עם כזה דבר? משנים מפני דרכי שלום, כדי שירגיש שאתה באמת היית אנוס, בשביל לא לפגוע בו. תעשה מעקה, תעשה גדרים – פה אני לא הולך! אפילו מזמינים אותך לברית מילה! אליהו הנביא! אם אין מחיצות ואין צניעות – מה זה ברית מילה? השם ירחם, אליהו הנביא גם יכול לפגוע באנשים שבאים ככה בצורה כזו. לא משנה מה, אתה צריך להזהר לעשות מעקה, מכיוון שאתה יכול ליפול בחזרה לאותם המקומות.
וכן על זה הדרך, אדם יודע שאם הוא הולך למקום כזה, הוא הולך עם האנשים האלה, הם מחזירים אותו אחורה החברים האלה, אפילו חברים טובים. אבל "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ"[9], יודע בדיוק מה קורה איתו, עם אנשים כאלו אתה חוזר למה שהיית, זה מחזיר אותך לעבר, "כי יפול הנופל", בגלל שהיית כבר פעם שמה.
אדם צדיק שאף פעם לא חטא, אין לו כל כך פחד, אבל גם הוא צריך להזהר. מה הכוונה? הוא רואה דבר שהוא לא רגיל – הוא בורח ממנו. הוא לא מתפתה לזה, כי זה לא אצלו ברגש, הוא אף פעם לא חטא. כשהוא רואה משהו, מריח משהו מרחוק שזה לא מתאים לחיים הרוחניים שלו – הוא זורק את הכל. אבל אתה שכבר היית שמה, "יפול הנופל", זה נמצא עדיין אצלך בתוך ההרגשה של הגוף, ובקלי קלות אתה תיפול ולא תוכל לעמוד בזה, חזרה חנה לשחרוריתה[10]. "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך".
יהי רצון וה' יתברך יהפוך את השנה הזאת לטובה. הקב"ה תופס בראש השנה את ההגה ואומר אני בעל הבית! נתתי לכם בחירה? עשיתם מה שרציתם? עכשיו אני אעשה מה שאני רוצה! אין מי יאמר לו מה תעשה. הוא תופס את ההגה ומסובב אותו לפי הבחירה של בני האדם, כדי שחס ושלום לא יקחו את העולם לכיוון הפוך. השם יסובב את הכל ויחזיר כל רעה שנסתבבה מחמת הבחירה של בני האדם לטובה, אם בצורה כזו, אם בצורה אחרת, בכל צורה שהיא[11]. יהי רצון שהכל יהיה ברחמים ובחסד, ותהיה שנה טובה ומתוקה ממש, מיתוק כל הגבורות והדינים בעזרת השם, בביאת הגואל, בביאת המשיח, אכי"ר.
[1] דברים כ"ב ח'
[2] שבת ל"ב ע"א
[3] הלכות תשובה ב' ד'
[4] שם ז' ו'
[5] תענית כ"ג ע"ב
[6] ירמיהו ט' ז'
[7] משלי כ"ב ו'
[8] תענית כ"ג ע"ב
[9] משלי י"ב י'
[10] תענית כ"ג ע"ב
[11] קל"ח פתחי חכמה, פתח ל' חלק א' אות ב'