הסבר על ימי השובבי"ם וסדר התיקונים הנהוג בק"ק בית א-ל בני ברק
עבור אל : סדר התיקון // אופן חישוב ערך הפדיון // חישוב פדיון פ"ד תעניות
מכתב ממו"ר על ימי השובבי"ם
ימי השובבי"ם ועוז הדרם נאמנו מאד, ומרבית העם ניגשים אל ה' לשוב מחטאות נעורים, אשר פגמו באות ברית קודש. מנהג קדום, מוזכר בקדמונים ומובא בפוסקים, להתענות, להתפלל, לעשות תיקונים, ולהתחזק בתורה ויראת ה' טהורה במשך שבועות פרשיות שמות וארא בא בשלח יתרומשפטים (וגם תרומה תצוה בשנים מעוברות(.
חומרת העוון הזה ידועה כבר, בפרט אם חטא פעמים רבות, אשר טומאת העוון נדבקת באדם מאד, ואין לך דבר שפוגם כ"כ בגופו ובנרנח"י שלו, בעולמות הקדושים, ובשמות הקודש כמו זה. ובפרט שפגם זה של שז"ל גורם ריבוי הטומאה, ובריאת קליפות וחיצונים, והורדת השפע להם רח"ל, יותר מכל העבירות. וגורם שבירת הכלים מחדש, וכורת נשמות דלעילא ומכניסם ביד החיצונים, ומוליד בכל פעם מספר בלי שיעור של קליפות וחיצונים הנקראים בניו, ומתדבקים בו בחייו ובמותו, עד שיפרעו ממנו בעונשים גדולים ועצומים. וכל הצרות – בחולי, בפרנסה, בסתימות דעת בתורה, הכל בכל מכל – מזה הוא. ונכרת מעוה"ב ונחשב כבהמה, ואינו קם בתחית המתים, ונידון בצואה רותחת, ונחשב כרוצח ושופך דמים, ועוד ועוד… תְּסַמֵּר שערות אנוש. ועיין בספר "טהרת הקודש" חלק א' שאסף הכל במאמר פגם היסוד.
וכל זה אם לא עשה תשובה ותיקון כראוי. שאין לך דבר בעולם העומד בפני התשובה, ובודאי הגמור, ובלי שום ספק, לכל הדעות, מועיל ומועיל תשובה. ואפילו יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם. ע"כ שובה ישראל עד ה' אלהיך בתשובה תמידית ועקבית, מעומק הלב, פעם אחר פעם, בחשק ובהתלהבות, יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה. וירבה בלמוד התורה – בשמחה, בהתמדה, בבקיאות, לעבור על כל חלקיה, ובעומק – להבין דבר ה', ובלימוד בע"פ חלק ממנה לפחות. והכל לשמה – לשם ידיעת התורה, ולשם נותן התורה, גדול אדוננו הַמְּצַוֶּה. ובתפילה – בשלמות כל חלקיה, ויעמיק בדעתו כוונתה, ויאמין בלב שלם שאם קלקל אפשר לתקן. וע"כ ירבה בתחינה פעם אחר פעם, בלי יאוש כלל, ממי שהיכולת בידו. כל יכול ה' אלהינו המרחם, והוא ירבה לסלוח בודאי, ויעזרנו על דבר כבוד שמו, אכי"ר.
ועוד, מאחר ותכלית בריאת האדם לדעת את ה' ולהיות קרוב אליו, אשר אין להשיג דבר זה אלא ע"י קיום רצון הבורא שהוא לימוד תורתו הקדושה וקיום מצוותיה, כי זה כל האדם, ומאחר והחטא הוא מונע את קיום תכלית זאת באשר כל עוד לא טוהר, הרי הוא בבחינת רשע אשר לו יאמר; וְלָרָשָע ׀ אָמַר אֱלֹהִים מַה-לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי, וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי-פִיךָ: (תהלים נ טז) ואין תורתו וקיום מצוותיו רצויים לה', הרי צריך כל אדם להשתדל בכל כחו להתנער ולהטהר מכל עוונותיו בכדי שיוכל להשלים את תכלית בריאתו כאמור.
והנה בעוד אשר כל השנה עוסקים בתורה ומצוות מבלי לחשוב על חטאות נעורים, הנה בהגיע ימי השובבי"ם אשר הם מוכנים ומיוחדים לזכך ולטהר את עצמו מהחטאים, יש לו לאדם לשנס מותניו ולנצל זמן מיוחד זה, אשר רוב העם מתכנסים קהילות קהילות לשוב בתשובה שלמה, ולהצטרף אל השבים, שכן מובא ברמב"ם הלכות תשובה, פרק ב', הלכה ב'; אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לְעולם, בעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד, שנאמר; דִרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ (ישעיה נה ו). במה דברים אמורים, ביחיד. אבל ציבור כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הן נענין, שנאמר; כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָֽיו: (דברים ד ז) ועוד שע"פ הספרים הקדושים, ימי השובבי"ם המה כעשרת ימי תשובה לענין פגם הברית, ואם על עשי"ת נאמר דרשו ה' בהמצאו בכללות העוונות, בימי השובבי"ם דרשו ה' בהמצאו במיוחד על העוון הזה.
מנהגנו לעשות תיקון גם לשאר העוונות החמורים המובאים בשער רוח הקודש להאריז"ל, ואף על פי שחלק מעוונות אלו אינם מצויים כל כך כדי לעשות את התיקון שלהם בציבור, בפרהסיה, ויותר ראויים לתיקון פרטי למי שעבר עליהם, בכל אופן אנו עושים זאת (א) כדי לאפשר למי שעבר ומתבייש לשאול ולעשות התיקון באופן פרטי, לעשות את התיקון בכללות הציבור מבלי שאיש ידע על כך. (ב) אין האדם יודע אם לא חטא בגלגולים קודמים. (ג) להחליש הקליפה על העוונות הנ"ל מאדם שלא חטא ועושה תיקון בשם כל ישראל לאלה שחטאו. (ד) אף אם בעיקר העוון לא נכשלו, באביזריהו או אף במחשבה או בראיה וכדומה, טומאת אותו עוון בציורה נדבקת בגופו ובנפשו, ופוגמת בעולמות ובשמות הקודש, ואינה סרה רק ע"י תשובה זאת הנזכרת בכתבי האר"י והרש"ש ע"פ מפקד השמות והעולמות כמבואר ב"עננו הגדול".
ואף על פי שימים אלו עניינם סיגופים ותעניות, תפילות ותיקונים, בענייני פגם היסוד וברית קודש וקדושת הגוף מחטאות נעורים, או ענייני גלוי עריות וכל הדומה להם – ידוע הוא שברית קודש הוא יסוד האדם והתהוותו והוא התשתית הגשמית והרוחנית שעליה בנוי הכל, וע"כ אם השתות יהרסון – הכל מתרופף, מתרועע וגם נופל. לכן מנהגנו לעשות תיקון לעוונות חמורים נוספים המובאים בשער רוח הקודש להאריז"ל, ובפרט לעוונות הקשורים לברית הלשון, המכוון דנגד ברית המעור כדמוכח מחז"ל: כל הפוגם בנדרים ושבועות – בניו מתים דייקא, כלומר נגרם לו פגם הברית, וגם להיפך. ע"כ חשוב בימים אלו לעשות תיקון גם לחטאי הדיבור. וכן בעניין כבוד אב ואם וכו' – הוא לא כבד לבניו וזרק הטיפות שהם בניו ארצה, גורם שבניו לא יכבדוהו. וכן פגם הברית גורם להתעוררות מידות רעות באדם כגון גאוה וכעס וליצנות, וכן על זה הדרך בכל התיקונים.
אבל האמת היא שגילוי רוח הקודש שהיתה לרבנו האר"י בשער רוח הקודש ע"י אליהו זל"ט קיימא לן שהיא דרך התיקון עד ביאת המשיח, ויש בגילויים אלה תיקון לכל בחינות הנשמות ומעשיהן עד סוף הדורות. וע"כ חשוב מאד לעשות התיקונים כולם שמובאים בשער רוח הקודש אע"פ שאולי לא שייכים בכל אחד, והוא בשביל הכלל, ויש בהם תיקון העולמות ותיקון הנשמות והדורות וד"ל.
על כן משתדלים בק"ק בית-אל יכב"ץ בני-ברק לנצל את ימי השובבי"ם ובפרט כל יום חמישי לקיים בבית הכנסת ברח' מנחם 22 תיקון ברב עם לתיקון היסוד בצרוף תיקון אחד נוסף מהעוונות החמורים המובאים בספר בניהו שסידר האש"ל הגדול רבנו חיים שאול דוויך הכהן זצ"ל, ובימי שני התחזקנו ציבור החברים לקיים תיקונים נוספים עם תיקון היסוד מספר זה בבית המדרש ברח' הרצוג 43.
ואף על פי שכתב האר"י שאין מערבים תיקון בתיקון ואין עושים מצוות חבילות חבילות, שאני הכא שבדור חלוש זה, אתכא דרבותינו שתיקנו לפדות בכסף כל תענית סמכינן. ומאחר ונותנים פדיון לזה ופדיון לזה, נחשב הדבר כתיקון פרטי מיוחד לכל עוון, והראיה ממה שסידרו בספר בניהו הנ"ל – חמדה גנוזה נוסח תפלה ערוכה בכל ושמורה מט"ז תיקונים לפדות כל תענית בפרוטה לכל התעניות אשר נתחייב באשר עבר על ט"ז עוונות. וכך דעתו של מו"ר רבי שריה דבליצקי שליט"א (ראה הסכמתו המצורפת) שמזכה אותנו מדי פעם בהשתתפות בתיקון ובדברי תורה. ה' יאריך ימיו ושנותיו בנעימים בבריאות איתנה ונהורא מעליה עד ביאת גואל צדק אכי"ר.
יהי רצון שֶׁתִּשָּמַע תחינתנו, ותקובל תפילתנו, ונזכה לתקן כל אשר עיוותנו, ונזכה לגאולה שלימה בקרוב אכי"ר.
כעתירת
נסים בן לאאמו"ר מימון פרץ
סדר התיקון
בדור חלש זה תיקנו רבותינו הקדושים זיע"א שיתענה יום אחד ויפדה שאר התעניות בכסף. ע"כ היכול להתענות יקבל התענית במנחה של יום קודם. מי שאינו יכול להתענות ישתתף בפדיון ובתיקון – ותענית הציבור תועיל לו. ראה להלן תשובת מו"ר הרה"ג שלום יהודה פרץ שליט"א לגבי אופן חישוב ערך הפדיון.
התיקונים נערכים עם טלית ותפילין.
כל התיקונים בימי חמישי, נערכים בבית הכנסת ברח' מנחם 22,
מתחילים בשעה 1:00 אחה"צ ואורכים כארבע שעות –
1:00 סליחות
1:45 דברי התעוררות
2:15 פדיון תעניות
2:30 מנחה עם טלית ותפילין
5:00 תיקון היסוד לבן איש חי
ערבית לאחר מכן
כל התיקונים בימי שני (להוציא תיקון הכללי המיוחד), נערכים בבית המדרש "פרדס נסים" ברח' הרצוג 43,
מתחילים בשעה 2:30 אחה"צ ואורכים כשעתיים.
תיקון הכללי המיוחד על כל מצוות עשה ולא תעשה הנערך ביום שני של פרשת "משפטים",
מתחיל בשעה 8:45 ואורך כל היום עד ערבית.
השם יתברך לא ימנע טוב להולכים בתמים
ויקבל תשובתינו ויגאלנו במהרה אמן.
אופן חישוב ערך הפדיון
בית ההוראה אש חיים,
מאת ראש בית ההוראה הרב שלום פרץ שליט"א
שאלה:
הייתי בתיקון אצלכם וראיתי שדורשים סך מסוים לפדיון התעניות, מנגד ראיתי במקומות אחרים שעורכים את התיקון מחירים שונים, רציתי לדעת על פי מה שנקבע סכום הפדיון, ולמה יש הבדלים בין מקום למקום?
תשובה:
אני מודה לשואל על שאלתו החשובה, ואכן ראויה שאלה זו הנוגעת לכל אחד ואחד מאיתנו המתייגע בענין התשובה וחפץ לעשות הטוב ביותר עבור עצמו לעלות ולהתעלות בתיקוני היסוד החשובים והנעלים ובזה החילי בעזהי"ת.
ראשית חשוב לציין שהעקרונות והחישובים שעל פיהם נקבעים ערכי הפדיון כאן בקהילתנו נקבעו ע"י מו"ר זצ"ל בחייו, כפי היוצא מדברי הפוסקים. בכל אופן מחמת חומרת הענין המובאת ע"י השואל, ולאור שמדובר גם בעניני ממונות שאדם בהול עליו אכתוב התשובה ביתר פירוט.
עצם ענין הפדיון של התענית נדון בפוסקים לכאן ולכאן, ולא כולם מסכימים שבכלל ניתן לפדות תענית בממון. הרא"ש שהוא מעמודי ההוראה סובר שלא ניתן לפדות תענית בממון (עיין בב"י סימן תקס"ח) כי הרי מדובר בחטאים שיש לענות את הגוף ממש. בכל אופן נהגנו לסמוך על דברי הרמ"א שהובאו דבריו בשו"ע סימן תקס"ח סעיף ב' ולכן אנו כן פודים התעניות בממון.
אך למותר לציין שכל ענין הפדיון המדובר הינו רק לגבי תעניות יחיד או תעניות תשובה שאותן ניתן לפדות בממון, משא"כ תעניות ציבור לדעת כל הפוסקים לא ניתן לפדות בממון.
איך מחשבים את אופן הפדיה של התענית? יש את דעת הלבוש שהובא בבאר היטב ועוד, שסובר שיש לתת עבור כל תענית י"ב פרוטות שזה סכום מועט ביותר. כיום כל פרוטה הינה בשווי של כ 7 אגורות, א"כ יוצא לכל תענית 84 אגורות, ועבור פ"ד תעניות בערך כ 70 ש"ח בלבד.
אך המגן אברהם כותב שאין יוצא ידי חובת פדיון התענית אלא אם ייתן העני לפי עוניו והעשיר לפי עושרו. ואין בזה מידה, אלא כל אחד יראה לפי מידתו כמה נחשב אצלו צער, וכך יפדה. א"כ לרוב האנשים זה יוצא הרבה יותר לכל תענית.
בכל אופן השיעור המועט כפי שמובא בפוסקים דימינו על דברי השו"ע שם ועוד, הוא שיעור 18 שקלים ליום ואם נחשב זאת כפול פ"ד תעניות יוצא שפדיון של רק פ"ד אחד בלבד יצא סך עצום של 1512 ש"ח, ואכן סך זה לפדיון פורסם בעיתונות החרדית הליטאית (יתד נאמן) מצד גדולי ישראל לפדיון.
אך רוב הפוסקים ובכללם דעת הבן איש חי וכף החיים גם כאן וגם בסימן תרצ"ד, שיש לפדות כל תענית בשיעור סעודה אחת.
כיום שיעור סעודה מינימלית שיערנו אותו בהתייעצות עם הגאון המקובל רבי שריה דבליצקי זצוק"ל, וכן עם הגאון המקובל רבי נתן בן סניור שליט"א במחיר של 2.4 (לחמניה אחת עם איזה משקה זול מאוד) וזה שיעור המועט ביותר. נצא ונחשוב אם כשאנחנו הולכים לרכוש עבורנו איזה ארוחת בוקר, האם אפשר לקנות בסכום זה כדי שביעה?!
אך בכל אופן בשביל להקל כמה שניתן על הציבור זה הסך שאבא זצוק"ל קבע, ואנו קבענו ג"כ כך.
לאור זאת סך הפדיון נקבע על 200 ש"ח שזה בסכום עגול השיעור של פ"ד תעניות.
מי שלא יכול יתן 168 ש"ח שזה פ"ד כפול 2 ש"ח.
פחות מסך זה אמר לנו המקובל האלקי רבי שריה דבליצקי זצוק"ל (שהוא היום (תשע"ז) הבר סמכא הגדול) שזה בגדר הונאה ממש!! כי מקבל עליו תענית ופודה אותה בכסף שזה לא פדיון כלל לדעתו, ועושה חוכא ואיטלולא מכל הענין. ולכן אמר הרב שריה דבילצקי זצוק"ל לומר לציבור שיקחו אפילו הלוואה עבור זה, וכן אבא אמר בשיחה שלו על השובבי"ם (עיין פרדס נסים).
בשולי הדברים נאמר, לבנו חרד על גודל האחריות המוטלת על כתפנו שמאות איש באים מדי שבוע לעשות תיקוני שובבי"ם במחיצתנו והננו אומרים להם סך הפדיון הקבוע ועל דעת כן מסתמכים ופודים, ואוי לנו מיום הדין אם אמרנו להם מעט מדי וחלילה לא פדו כדבעי. ואין אנו אחראים על מקומות אחרים איך הם קובעים סכומים אחרים וקטנים בשביל ענין חמור זה של פדיון פ"ד תעניות, מה גם שהבאים לכאן סומכים על החשבון הנעשה על ידי מורי הצדק דכאן.
בכל אופן וודאי שגם אלו האומרים סכומים אחרים במקומות אחרים, כוונתם לטובה ואולי קבעו ערך הפדיון פ"ד תעניות כפול פרוטה אחת בלבד ואז באמת יוצא סך קטן מאוד, וזאת בכדי לתת פתח לאנשים לבא ולחזור בתשובה בבחינת 'פתחו לי פתח כחודו של מחט' אך לצערנו כאמור אין ניתן לענ"ד לפדות תיקון היסוד בכך.
בפדיון התיקון הכללי אנו כן פודים כל תענית בערך פרוטה, כי שם אל מול אלפי התעניות אין כמעט לאף אחד יכולת לעמוד בתשלום זה ולכן מקילים עד כדי כך. אך אבא זצ"ל בשיחות שלו אומר מפורשות ואנו חוזרים על כך תמיד בתיקון הנעשה כאן בבית הכנסת, שמי שיודע מפורש שעבר ביודעין על איזה חטא, חייב לפדות את אותו החטא בכסף מלא ולא בפרוטה.
אחתום דברי בתפילה לבורא עולם, קל מלא רחמים, שישוב וירחם עלינו ועל כל בית ישראל להחזירנו בתשובה עילאה במהרה. יהי"ר מלפני אבינו שבשמים בעת ימי השובבי"ם הקד' הללו שיערה עלינו רוח של תשובה ממרום ונזכה לעשות רצונו כרצונו ויגאלנו במהרה גאולת עולמים אכי"ר.
מאיתי הקטן המצפה לישועה מהרה,
שלום יהודה פרץ
